פרק א.

בכל מקום בו אנו מביעים  דיעה, תמיד נמצא חלוקה מעניינת בין אנשים , שמצדדים בהתלהבות בעמדות של הימין ומולם, אנשים שמנסים להגיד את דעתם שאיננה ימין.  כשאתה מיזדהה כאדם שאיננו ימין , אתה זוכה מיד לכינוי נהדר – "שמאלני", כאילו והיה זה כינוי גנאי, שמעניק שמחת חיים לא מוכרת לאדם האומר אותה. ואם הדיוןן מתחמם מיד מופיעה המילה המחממת לבבות "בוגד"(השאלה בוגד במה?) . אנשים מה"שמאל"- תמיד ישחילו לדיון מילים כמו "מיתלהם", "עיוור", "אטום", … אז רציתי קודם כל שנברר דבר חשוב- מה זה בדיוק "שמאל"?  "שמאלני"? למה אני לא מנסה לברר מה זה ימין… כי מעולם לא שמעתי במשך 72 שנות חיי – כינוי גנאי "ימני", נכון – שמעתי "פאשיסט", "קפיטליסט" אבל כיוון שאף אחד מאיתנו לא הבין את המושגים הנהדרים האלה- לא השתמשנו בהם. 

כשאני שואל את האנשים איתם אני מנהל את הדיון על המצב במדינה: מה זה שמאלני? הם מופתעים… יכול להיות כי הם אף פעם לא שאלו את עצמם את השאלה הזו. היו כאלה שניסו להגיד לי שזה קומוניסט… אין צורך לומר, מה קרה כששאלתי לתומי ומה זה "קומוניסט"?… מה שאני מתחיל להבין הוא, שחכמי התעמולה של היריבים הפוליטים של מפלגת העבודה- המחנה הציוני , מרץ וכו' יצרו מילה- שמאד קל להגיד אותה והיא ניקלטת היטב בזיכרון. השימוש היום- יומי במילה הזו על ידי נציגי הממשלה – חילחל למטה. ופתאום בדיבור היום -יומי המילה שמאלני הפכה להיות שם נירדף לאויב… אוייב של דת ישראל, אויב של הציונות "האמיתית", אויב של מוזיקה מזרחית, אויב של המדינה.  בקיצור, מילה המכילה כל כך הרבה רוע שאין פלא שהיא הפכה מילה נרדפת לבגידה. אינני רוצה להעלות על הדעת מה עלול לקרות אם בחור (עם כיפה או בלי כיפה) יחליט לקחת את החוק לידיו ויעשה את מה שצריך לעשות לבוגדים כדי להתגונן מפני תוצאות הבגידה שלהם. אגב, ידיד יקר שלי, שלמד איתי בבר-אילן במחלקה להיסטוריה, אמר לי שאם מישהו הרגיז אותך, או סתם רצית "לתקוע" למישהו – היית אומר רק מילה אחת- "ז'יד" (יהודי) וכל הדברים הכי מרושעים בעולם נידבקו אליו.  נשאלת שאלה מעניינת : למה הימין צריך את זה? האם אין לו אידאוליה מהממת דלא זקוקה למילים כאלה? האם אין הוא יכול שכנע אנשים בצדק שלו בלי להפחיד אותם מפני השמאלנים? בפרק הבא נתייחס למושג "שתל" (עם סגול מתחת לשין ומתחת לת' )- כדי להציע הסבר לתופעה הזו.